"זה לא אנחנו שמגיעים אליהם –  הם מחליטים להגיע אלינו"
הראות במים
הטמפרטורה במים
עצמת הזרם והמיקום המדויק באתר
האם הצולל דינמי או סטטי
גאות / שפל / גובה גלי חוף / מצב קו המים
כמות הפעילות במים (כרישים ואנשים)
עומק הקרקעית ומיקום המפגש בעמודת המים
גודל הקבוצה והתנהגות הצוללים במים
 
אין לראות במידע המובא כאן משום המלצה לצלילה עם הכרישים - אלא רק שיתוף של ניסיון מצטבר בחדרה
המטרה:  הקטנת הזמן לתגובה (נכונה, בעדיפות) בהתאם למצב ולרצון הצולל
או
מה עושים כשפוגשים כריש?

 
הצלילה בחדרה אינה מומלצת לצוללים מתחילים ואינה מומלצת בכלל למי שמחפש צלילות קלות. זו צלילה מסוכנת. עם תנאים קשים ומשתנים, למעלה מצויינים התנאים אשר ישפיעו על הצלילה. הם בלתי ניתנים לחיזוי, ויכולים להשתנות מקצה לקצה גם בטווחי זמן של דקות בודדות.
בנוסף, אין על החוף שרותי חירום או הצלה משום סוג, והצלילה שם היא על אחריות הצוללים, כמו גם תכנית חירום, שרותי חוף וכו'. החוף אינו מוכרז ומדובר באיזור תעשייתי, מרובה פעילות דיג, פסולת, וזיהומים תכופים מנחל חדרה. 
אין לראות במידע המובא כאן משום המלצה לצלילה עם כרישים - אלא רק שיתוף של ניסיון מצטבר עם הכרישים
אז מה עושים כשרואים כריש?
תלוי. בעיקר תלוי בכריש. להלן כללי התנהגות מהניסיון הנצבר שלי באתר.
זה מה שתלוי בנו, הצוללים.
וזכרו - לשמור על הטבע ועל בעלי החיים
ואלו הם סוגי מפגשים נפוצים עם כרישים, וכללי התנהגות מומלצים:
* מהצד / מקדימה (למשל) – מתייחס ל"חרטומו" של הצולל ולזוית הגישה של הכריש אל הצולל, בהנחה שכיוון ההתקדמות של הכריש הוא אל הצוללים. 
1.סוג המפגש: כניסה / יציאה מהמים. רואים את הסנפירים על פני המים. מצב שמתרחש בעיקר בכניסה למים, לפעמים ביציאה. או למתבוננים מהחוף.
 
מה לעשות? להיות שקטים, לנסות לשקוע או אפילו רק לעמוד עם מסיכה על הפנים במידה והעומק הוא פופיק ומטה ולזכור להפעיל מצלמות. חשוב להרגע ולשים לב מי כבר עם סנפירים ומי עדיין נועל אותם, להזכיר ולזכור לשים ווסת בפה ומסיכה על הפנים, להיות שקטים ולהעריך מה קורה, לפעמים זו תצפית מרהיבה, ולפעמים זו ממש כל הצלילה עצמה! הכרישים נשארים ומסתובבים וכל מה שצריך זה להרגיע וליהנות. אפשר גם לשכב על הקרקעית ולהיאחז בסלעים ואפשר גם לצוף על פני המים במאזנים מנופחים, אבל לשים לב שהזרם החוזר לא "גונב" אתכם צפונה אל מוצא הזרם.

מה לא לעשות? לא לאבד את הראש, לא לצעוק, לא למהר לשקוע, לא לרדוף אחרי הכרישים והכי חשוב לא להיסחף צפונה ברדודים, יש שם זרם חוזר מבלבל מאוד ומטעה מאוד, היסחפות שם במקרה הטוב תעכב את הצלילה בחצי שעה לפחות ובמקרה הרע זה מצב חירום. כמובן לא להאבק בזרם במידה ונלכדתם בו.

תגובה אופיינית לצולל: יש כאלה שזה מלהיט אותם והם עכשיו ינסו לשקוע מהר ובחוסר תשומת לב מספקת ויש כאלה שיקבלו פיק ברכיים וממש אפשר יהיה לשמוע אותם מזמזמים את המנגינה של מלתעות. הרוב לא יספיקו למצוא את המצלמה. 
2.סוג מפגש: כריש חולף באופק.
בדרך כלל בקצה טווח הראות, בדרך כלל רואים בעיקר את הגוף והזנב, פחות את הראש הזימים והעיניים. כיוון השחייה של הכריש ברור. סוג מפגש אופייני למארב בחול שמול ה"ואדי". או בדריפט בזרם החוזר.
בתנאים מסוימים מאוד ובהתאם לרמת הצוללים והשליטה באתר אפשר להתמקם מתחת לקצף של הזרם (במקומות מאוד מסויימים), ואז להביט למעלה אל הכרישים.
אופייני גם בדריפט בזרם החוזר במים הרדודים, בדרך כלל זו שיירה של לפחות חמישה כרישים.

 
מה לעשות? אפשר לנסות לעקוב אחרי הכיוון שאליו נעלם הכריש (לא לרדוף, לא לאגף ולא לחסום) ולהעריך כל הזמן האם התנאים (עצמת זרם ראות וכו) עדיין סבירים לצלילה. לחילופין אפשר לנסות דווקא את הכיוון ממנו הגיע הכריש בתקווה שמשם יגיעו נוספים, ואז לשפר עמדה ותצפית לכיוון הזה. ולזכור להראות אחד לשני ולבן הזוג את הכריש!

מה לא לעשות? לא לצאת למרדף, לא להרעיש, לא לשחות פנימה לתוך הזרם. לא "להתלהב" מדי ברצון להשיג תשומת לב של צולל / בנזוג.

תגובה אופיינית לצולל: לצאת ל"מרדף" אחרי הכרישים מבלי לשים לב שהכיוון הוא "אל תןך הזרם" למקום שבו סכנות 
ההיסחפות וההיפרדות הן גבוהות מאוד. 
3.סוג המפגש: פרונטלי, אף לאף, חרטום לחרטום.
הכריש מגיע מקדימה, הפנטזיה של הצלמים. אתגר גדול מאוד בסוג כזה של מפגש, יש משמעות גדולה להפרשי הגובה, מי מעל מי, הכריש או הצולל, מניסיוני שלי שהכריש מגיע נמוך מהצולל הוא (הכריש) יתקרב יותר וגם עלול לנגוח ואז להסתובב או להיסחף הצידה מעצמת ההתנגשות. כשהצולל מתחת או משתופף מספיק בזמן, הכריש "יחטיא" את הצולל (ולא "ינגח") ויסתובב מעל הצולל, זה מחזה מהמם, במיוחד עם השמש ברקע.

 
מה לעשות? למנוסים ולאמיצים (יש שיאמרו הטפשים): הכי מומלץ למי שבטוח ביכולת שלו להישאר רגוע מבחינת נשימה, ושליטה יחסית לזרם ולמיקום. והכי קשה לביצוע – ריחוף צמוד לקרקעית עד כמה שניתן, גוף אופקי מאוזן כמה שניתן ללא תנועה של הסנפירים בכלל וקפיאה מוחלטת של תנועה כולל נשימה שקטה עד כמה שניתן מהווסת. אם אין זרם חזק מסביב הכל מאוד רגוע וצריך להישאר רגוע וזו כנראה בחינה הדדית של עין בעין. ההמלצה לרוב הצוללים תהיה להיצמד לגמרי לקרקעית כולל אחיזה יציבה, שמירה על קשר עין עם הכריש ועם בן-זוג או מוביל, ולהקפיד לא לגעת, לא לשלוח ידיים ולהימנע מלהתקרב או לחסום. להסתכל בלבד ולשמור על קשר עין! ("נוהל נרות חנוכה". אלא לראותם בלבד). להימנע מהפרעה לכריש. אם מפגש כזה מתרחש תוך כדי היסחפות (דינמי) כדאי להיצמד אחד לשני, להגדיל צללית כמה שניתן (אם יש סלע גדול או בולט למשל, להיצמד אליו), לא להרבות בתנועות גם אם המחיר הוא היסחפות ולהיות מוכנים להדיפה (בעדינות) של הכריש באמצעות מגע עם כמה שפחות גפיים וכמה שיותר רחוק מהפה (של הכריש). גם אם ייווצר מגע, במצב של זרם חזק, מניסיוני המגע "עדין" ובעיקר נובע מהצורך לתמרן במים, בזרמים חזקים ועם הרבה בעלי חיים וגם צוללים. ולא מסיבה אחרת.
להסתכל לכל שאר הכיוונים לבדוק האם מגיעים עוד כרישים, בדרך כלל כריש ירגיש מספיק בטוח להגיע מקדימה כשהוא יודע שהוא לא לבד.
בדרך כלל אם הצוללים רגועים ולעניין אפשר לצאת לשחייה לצדי הכריש, לשמור ממנו מרחק, וליהנות מהדרך.

מה לא לעשות? לא לאבד את הראש. לתקשר עם הצוללים, לוודא שהם לא בשוק.

תגובה אופיינית לצולל: בהלה, למזלנו, לרוב זה מתבטא בקפיאה ומבט משתאה. 
4.קדמית חדה, המפגש הנפוץ ביותר בשיטת המארב. 
לעיתים הסוג העיקרי של מפגש במהלך צלילה, בסוג מפגש כזה השליטה במלואה  או כמעט במלואה אצל הכריש. לפעמים כמה ביחד אחד אחרי השני. זה מפגש מפתיע, יותר מפרונטלי ויש בו פחות זמן תגובה בדרך כלל.
מה לעשות? להסתכל בלבד, מצלמות עובדות מראש במארב ובדריפט. המפגש מאוד מהיר וכמעט כל פעולה שנרצה לעשות תהיה אטית מדי ביחס למהירות המעבר של הכריש. בעיקר לראות וליהנות ולצלם, להעריך כל הזמן את הקרבה לזרם והתנאים מסביב, לבדוק שלא מקיפים את הקבוצה כרישים מכל הכיוונים. אפשר להישאר נמוכים וצמודים לקרקעית. מומלץ לחפש עוד כרישים מסביב, כמעט בטוח שיש עוד כרישים מסביב.
מה לא לעשות? לשים לב שלא נוצרות תנועות ידיים מהירות ומוזרות או רעשים של תקשורת בין צוללים שלהוטים ונלהבים מהמפגשים, הלהט הזה יכול לגרור פעולה נמהרת ולגרור תגובה לא צפויה אצל הכריש.
תגובה אופיינית: התלהבות. נפנופים בידיים, התרגשות, צולל קל מדי יאבד איזון, צולל כבד מדי ייעצר על הקרקעית, צולל בולט מדי או מרוחק מדי מהקבוצה עלול לחטוף מכת זנב או סנפיר.
5.כריש מהצד. דומה לכריש באופק. הכוונה כמובן מגיע מצדו של הצולל או מצדי הקבוצה, מאוד אופייני לקלוט את הפס הלבן שבמרכז הגוף של הכריש ואת צללית הזנב. במיוחד מול האור. הכריש בדרך כלל יסתובב במרחק של שני מטר, במארב או בתנועה, מכיוון שהוא מגיע מהצד שלנו ומכיוון שכשאנחנו מבחינים בו או חושבים שאנחנו מבחינים בו אנחנו מגיבים לכיוונו, כמעט תמיד התגובה שלנו כלפיו תגרור את הסתובבותו והתרחקותו מאתנו.

 
מה לעשות? אם נקפא, נגדיל את הסיכוי שהכריש יתקרב לפני שהוא מסתובב.

מה לא לעשות? בקבוצה גדולה צריך לשים לב שמצב כזה לא גורר חסימה של  נתיב השחייה של הכרישים, הנטייה הטבעית של הצוללים תהיה ליישר קו מחדש מול הכריש. צריך לתפעל את התזוזה הזו בהמון תשומת לב, בהתאם למצב, סטטי או בתנועה, ובהתאם לתנאי האתר ובהתאם לרצון הצוללים – התקרבות אל הכרישים או התרחקות. עצירה והתמקמות או דווקא ההיפך.

תגובה אופיינית: בהלה, התרגשות. בדרך כלל בלי נפנופי ידיים, לעיתים הצולל "יקפוץ" לכיוון הכריש בהפתעה.
6.כריש בסנפירים. הם שם, תמיד. איכשהו בשקט הם מצליחים לכן תמיד מומלץ במארב סטטי למקם צולל עם " עיניים בגב", שמביט אחורה. המארב צריך לשאוף להביט לכל 360 מעלות ככה רואים גם את המתגנבים. הכרישים נמשכים יותר לסנפירים מפוצלים, בהירים ובעלי צורה גאומטרית, זה גורם להם להיות סקרנים יותר ופעילים יותר, כמו ב"כריש מהצד" גם כאן התגובה של הצוללים בדר"כ  תגרום לכריש להסתובב ולהעלם.
מה לא לעשות? למרות הדחף הבסיסי – לא להזיז את הרגליים. לא לאבד קשר עין עם הכריש.

מה לעשות? לנסות לסובב רק את הראש ולשמור על קשר עין עם הכריש, הוא אמור להמשיך בדרכו, אם הוא ממשיך לחטט לנו בסנפירים אז לזוז, איך לזוז? לאט ורגוע, צמודים ותוך כדי שמירת קשר עין, להשתדל לזוז רק באמצעות סנד הוק וזחילה עם הידיים ואם הכריש ממשיך להתעניין להסתובב כלפיו לאט ורגוע.

תגובה אופיינית: הוא יזוז בסוף, אבל הרבה פעמים סוג כזה של מפגש יוצר בהלה מעצם ההפתעה אצל הצולל, בדרך כלל אפשר לשמוע את הנשימות מהווסת ולזהות לפי הבועות שקצב הנשימה עולה, בכל מקרה אם מרגישים לא נוח אז לזוז. 
7.מפגשים בשנירקול.
לא מומלץ למי שלא שולט בצלילה חופשית מבלי שהוא יכול לקיים את הכללים למעלה, מי שיכול, ייהנה מאוד. כדאי להתרחק מהזרם וכדאי להתרחק מסאפים או צוללים וכדומה. הכללים הם אותם הכללים.
8.מצבים נוספים נפוצים באתר: 
 
 
מצבים של אנשים:
 
צולל מבוהל / מותש / לא מאוזן  (במיוחד קל מדי): לא יהנה ויהיה לו קשה לראות כרישים ולהתפנות לתצפיות. לפי כללי הצלילה המוכרים, הצולל ובן זוגו צריכים לוודא ולהעריך כל הזמן שהכל תקין, ושהם "עומדים בקצב". גם אם הקצב הוא אקשן של כרישים או שעמום של מארב. לפעמים אין ברירה ויש לצאת מהמים או להימנע מכניסה למים. בדרך כלל זה יהיה שילוב של תנאים גרועים באתר, והרבה כרישים מהרבה כיוונים שגורמים להרבה סיבובי ראש. כמו בספרות הצלילה הקלאסית צולל יפגין סימני סטרס עוד משלב ההתארגנות וטרום הצלילה. הסטרס יתפתח או ירגע כתלות ברמה של הצולל, התנהגות בן הזוג והתנאים באתר.

צולל להוט: מהווה סכנה לעצמו ולקבוצה ואתגר לחבריו, יש לשמור בקפדנות על הכללים ולהקפיד קלה כחמורה. הצלילה חייבת להתבצע אך ורק על פי כללי הצלילה המוכרים ובהתאם לקוד האתי (נוהג מיטבי) הכתוב. כל אתגר אחר במים מהווה פתח לאירוע בטיחות / חירום. ודאו שיש לכם כלים, ניסיון וידע בניהול הסיכונים שלו.
התנהגות של כרישים:

תגובת שרשרת: האתר מאוד דינמי ומכיל מגוון גדול של יצורים, בגלל הזרם הכל כל הזמן בתנועה ולכן צריך לנסות כל הזמן לצפות קדימה ולנסות להעריך מה יקרה, לפני שמשנים ממצב סטטי לתנועה ולהיפך, להשקיע מחשבה ולהפעיל מערך של שיקולים – מה עצמת וכיוון הזרם, מה טווח הריאות, מה המרחק משאר הקבוצה וכמה הם ערוכים למה שיקרה, איך הם יגיבו? חשוב לשים לב שכשמתרכזים בכריש מסוים יש מצב שיש כרישים נוספים מסביב, כשהכרישים שוחים בחבורה הם עלולים לגרום אחד לשני לשנות את המסלול שלהם. גם התנאים באותו המקום יכולים להשתנות גם בלי שנזוז ואז נשקול מחדש את ה"כדאיות" של המקום. בנוסף, כל פעולה של כריש או אדם, הרבה פעמים גוררת פעולת תגובה מכריש או אדם בהתאם.
נגיעות:
סחוס זה נשמע גמיש כזה, אבל הסנפירים מרגישים כמו מדפי עץ במקרה הטוב, ולגוף יש טקסטורה של בלוק אקרשטייין או יציקת בטון. צריך לקחת בחשבון, שכל צולל, מנוסה וכריש בעצמו ככל שיהיה, זקוק לכמה רגעי התאוששות אחרי מגע עם כריש. כל מגע כזה מרגש מאוד, מעלה קצב נשימה ומוביל בקלות לטעות בשיקול דעת (ולכן – עצור נשום חשוב פעל!)
         
   זנב: 
הצלפת זנב אחרי שהכריש עובר, זה מפתיע ובדרך כלל תחושה כללית של סטירת לחי. יכול להפיל ווסת ומסיכה מהפנים ולערער את הצולל, אם כי בדרך כלל זה קורה כל כך מהר שאחר כך נותר רק לצחוק ולקוות שצולם. הקאצ' הוא שלרוב הצולל שחוטף את הסטירה לא מבין כמה הוא קרוב לזנב של הכריש עד שהוא כבר מבין...

 
(כתב וצילם: רן גולן)
          
            נגיחה, חסימה, עקיפה, הדיפה, נשיכה. 
כל אלו יגרמו לצולל בדרך כלל לצאת מהמים. יש לשמור על קור רוח בכל מקרה.
 
  סנפיר צד: 
נגיעה מפתיעה. חדה. אותן תחושות בערך.
כל נגיעה היא סימן לזוז מהנקודה בה אנחנו נמצאים. אין לנו רצון להתקרב עד כדי מגע, ואם נוצר מגע זה אומר שהמפגש כבר לא בשליטתנו ואין לנו יכולת להעריך איך ימשיכו להביע הכרישים את ההתעניינות שלהם בנו, האם יטעמו או לא? לכן אם יש מגע, נסוגים וזזים, מיד. ולמען הסר ספק: זכות קדימה במים לכריש תמיד.
 
ריבוי כרישים: בהיבט של הרבה כרישים סביב הצולל, הם מרשים לעצמם יותר, להתקרב יותר, יותר לגעת, יותר לבדוק ולבחון. אם זה נוח לצוללים וכולם רגועים אז יופי, אם זה גורם להתרגשות יתר, אז לזוז.

 
מה זה כריש רגוע? זז בקצב סביר לעין, לא נראה ממהר, סנפירי החזה אופקיים, הגב והזנב לא מוקשתים.
מה זה 
כריש לא רגוע? זז מהר, תזזיתי, משנה מהר כיוונים, סנפירים למטה, זנב שמצליף לצדדים עד זווית של 90 מעלות מהגוף, גב מוקשת, ועיניים מתגלגלות זה כבר סימן למגע.
הרבה כרישים מסביב לצולל גורמים להסיט את הראש מצד לצד, כמו במשחק טניס, זה משבש את ההתמצאות במרחב ומוביל הרבה פעמים ליצירת בהלה ותחושה של בלבול אצל הצולל, בדרך כלל צולל שיופתע מכיוונים שונים על ידי מספר כרישים בסוף יפתח סימני מצוקה ובעקבותיהם טעות בשיקול דעת.
כריש נבהל / כריש עסוק במרדף אחרי כריש / כריש סביב פיתיון: יש לשמור מרחק, אין לדעת איך יגיבו הכרישים ומה יעשו, זו חיה עם יכולות שאנחנו לא רוצים באמת לבדוק על עצמנו.

הקפות: כשכריש מקיף זה מרגיש לפעמים קצת לא נעים. גם עצם הצורך לסובב את המבט כל כך מהר הוא לא נוח תמיד, ובדרך כלל כולל גם קבלת החלטה מתי לשחרר לרגע את המבט מהכריש כדי לסובב את הראש לגמרי לצד השני, לטעמי יותר נוח "להפסיד" לרגע את המעבר של הכריש שמאחורי העורף ולהחזיר מהר את הראש והעיניים לצד השני כדי "לתפוס" את הכריש מגיע משם, ככה לי יותר קל לשמור על אוריינטציה ומיקומים של בן הזוג והכרישים. כדאי להיצמד לבני הזוג ולהגדיל צללית ולהישאר רגועים ובקשר עין עם הכריש, יש משמעות לכמות הכרישים שמקיפים. שזה יותר משלושה אני זז בדרך כלל ואם מרגיש ממש לא בנוח יוצא מהמים. טיפ לידיעה: זה קורה גם שהראות גרועה, רק שאז לא שמים לב לזה...
 
לפני שמגיע כריש: יש במים רגע כזה שפתאום כל הדגים הקטנים נעלמים והאנטיאסים או הפלמידות פתאום עוברים במבנה מסודר ביעף אמיץ עם או לתוך הזרם, לפעמים זרוק שם איזה בורי או סרגוס שלא מחזיק מעמד בהתרחשות ומרגיש מקרטע, ואז יש רגע של שקט, זה אומר שבטווח של מטרים יש כריש... חפשו בגוף המים את התנועה של הגוף או הזנב המשולש, מול האור בעיקר, חפשו במבט מתחת לענני הקצף הלבנים.

מה מושך אותם? פיתיון של דייג, על חכה או איפה שלא יהיה, סרטנים או סבידות בסטרס על מצע החול או רחוק מהסלעים, אנשים שנכנסים למים, אנשים על הסלע המפורסם בלובי, סאפים וקיאקים, הם אוהבים להיות איפה שהפרשי הטמפרטורות ממש (הטרמוקלינות), את ענני החול והקצף בגוף המים ושוחים לתוכם ומנסיוני הם ככל הנראה מחבבים סנפירים מפוצלים ומשנרקלים שנלחצים בזרם על פני המים.
אזור המנוחה. 

הקו הדמיוני שממשיך מערבה מהנקודה של שפך הנחל (נקודת הכניסה למים בעצם) הוא קו הגבול הצפוני של האתר, מכאן צפונה הסכנות שגלומות באתר בזרם גדולות במיוחד. יש אפס ראות, ערבול של מי הנחל והשיטפונות עם מי הזרם והתמלחות ומי הים, וגם הרבה חיכוך עם הדייגים.
שמירה על אזור המנוחה שומר גם על מערכת היחסים והפוליטיקה עם הדייגי חכות. חשוב מאוד להקפיד עליו.


 
מצבים של שארקסטרים:
מתחת לזרם: קודש הקודשים. אז ככה. המקום לא מיועד לצלילות . בכלל. אין לצלול לשם הן מבחינת הקוד האתי וההפרעה לתנועת הכרישים, והן מבחינה בטיחותית. המקום מהווה מכלול של סכנות, משתנות ללא הרף ובלי אפשרות לקיים מערך ניהול סיכונים היות והמשתנים רבים מדי, והם משתנים מהר מדי, והגורם האנושי הוא מרכיב מכריע במקום שבו התנאים הסביבתיים הם מראש גרועים מאוד ומסוכנים מאוד. מי שבוחר לצלול בזרם עצמו – דמו בראשו שלו. זה לא מקום לצלול בו, זה לא מקום שקל לשרוד בו. ולכן זאת החלטה אישית.
שום מוביל / מדריך של המועדון לא רשאי להוביל לשם.


 

מסלול הצלילה. 
הוא כזה שהמרחק אל החוף הוא מקסימום מאה מטר (קו ישיר למזרח). אין לעבור את פס הזרם מערבה. בטווח כזה  גם אם תהיה בעיה כלשהי וגם אם הכרישים יחליטו לבסס עליונות במים יש מספיק זמן לסגת חזרה אל קו המים.
צפונה מנקודות אחת ושמונה - זה אזור המנוחה (מפה).


תכנון צלילה.
צריך להתבסס על יכולות הצוללים, התנאים באתר, והרצון וההתנהגות של הכרישים במים. כל אלו משתנים מאוד מעת לעת, וגם באותו היום וגם באותה הצלילה... ולכן יש להקפיד מאוד על כל הנהלים. מומלץ שימוש בצוות חוף שכולל אפשרות לפינוי, קריאה לעזרה ולשרותי חירום, קיאק, רחפן והכרות מוקדמת עם האתר. המסלול ה"קלאסי" של המודרכות שארקסטרים הוא מנקודה אחת, לנקודה שמונה, שבע, שלוש, שש וחזרה ל1 - הקפה אחת כזו בקצב של הכרישות נמשכת בין 10 ל25 דק, כשהן ברגוע. 
יש דרכים לעבור את הזרם לצד המערבי שלו, יש מקומות שאפשר להתמקם מתחת לזרם – גם בלי לשחות מולו כמעט בכלל. אפשר גם עם סירה. נכון להיום בתוך הזרם ותחתיו יש המון רשתות רפאים ומלכודות, גם רשתות "חיות" עלולות להיפרס ממש על ראשם של הצוללים; וגם קרסים מחכות החוף. אין אפשרות לעלות ישר אל פני המים לתוך הקצף ובנוסף רוב האזור שמתחת לקצף הוא איזור המנוחה.
המידע המובא כאן אינו מעודד פעילות ימית בסמוך לכרישים או באתר זה בכלל, אלא רק נותן קוים מנחים למי שחפץ לבצע פעילות כזאת. משרד הפנים הכריז על חוף זה "חוף אסור לרחצה". המבצע פעילות ימית באתר עושה זאת על דעת עצמו ותוך הבנה של הסיכונים הכרוכים בביצוע פעילות כזאת. האחריות היא על המשתמש בלבד.
רשות שמורות הטבע והגנים הלאומיים ורשות הצלילה הישראלית פירסמו ומפרסמות כל סתיו אזהרות והתראות הכוללות המלצות לא לצלול באתר.
 
טלפון      08-6601899
נייד         052-8701778
כתובת     שד' העומרים 3, מודיעין 
דוא"ל     
divingoutofssi@gmail.com
פקס        08-9753271
Phone     +972-8-6601899

E-mail     divingoutofssi@gmail.com
                  
Fax           +972-8-9753271
Youtube
Facebook
כתובתנו: שד' העומרים 3 מודיעין
להזמנות צרו קשר עם המועדון 08-6601899  ותבוא ברכה על ראשכם, אמן 
מועדון הצלילה אאוטאופדבלו עומד בתקן התו הסגול, ומקפיד על תקנות החירום, הנחיות משרד הבריאות, ורשות הצלילה. 
מטרת המועדון לספק שרותי צלילה לצוללים ספורטיביים, תוך הקפדה מירבית על הבריאות בימי הקורונה כמו גם על הבטיחות במים ובביצוע הפעילות כמו תמיד, והפעם בשילוב עם אתגרי הקורונה. 


כל פעילויות הקורסים במועדון פרטיות, בשיטת "אחד על אחד", וכל פעילות מתואמת לבריכה, לים תיכון, לים האדום, או בטיול צלילה.
אנחנו נתאים את עצמנו ואת אופן הלימוד וההדרכה אליכם, לפי הלוז הרצון והקצב שלכם.